מגניב.קום

יום אחרון, הא? התחברנו כולנו ממש לטוקיו, אולי גם בזכות העובדה שגרנו למשך תקופה ארוכה יחסית באותה דירה שהיתה לנו נוחה ושקטה ממש קרוב לתחנת המטרו הקטנה והנחמדה, במרחק תחנה או שתיים מהכל כמעט.  עוד לא חקרנו את אזור שיבויה, ולשם כיוונו הבוקר. לא קר מאוד אבל גשום, זמן טוב למקדש. Meiji Jingu המוקדש לקיסר הראשון של יפן המודרנית, הוא מקדש שינטו ובהתאם צנוע ומוקף בטבע.  אהובי רצה לרדת בתחנת יויוגי Yoyogi ולא שוב בהראג׳וקו, וכך טיילנו לנו בפארק שהתחבר למתחם המקדש. צוחקים בדרך, מוקפים בירוק ושער טורי גדול ולא מנקר עיניים, ונכנסים.  ספר guishin וחותמת ראשונה אחרי תור ארוך במיוחד ו-1,500 ין, ובזמן שחיכיתי לי הצטייד אהובי תמורת 100 ין ב-omikuji, פתק גורלות מיוחד שבמקדש הזה מכיל אחת מהפואמות הקצרות שהקיסר לכאורה כתב בימיו. "כמו הבמבוק, שצומח בכל פעם שלב אחר שלב, כך גם אנחנו... כל אתגר וכל הרפתקה הופכים אותנו לאדם טוב יותר". הגשם התחיל לטפטף והילדים ישבו לנוח, ואהובי ואני עשינו סיבוב קל במקדש. המשכנו החוצ...

אוקיי! יום משפחתי מלא בחוץ, ומתחילים עם הפתעה לפרינצ׳יפסה - שלא הפסיקה לקפוץ ולרקוד כמה דקות טובות כשקלטה שעצרנו כמה תחנות לפני, ברובע הקוריאני ליד תחנת Shin-Okubo. כמההה חנויות של להקת הפופ הקוריאני האהובה על חלקנו BTS. הפרצופים של יונגי, טא-היונג ושות׳ הציצו עלינו מכל עבר (אילפה אותי המניאקית הקטנה כך שאני יכולה לזהות את כל השביעייה הזאתי רק לפי העיניים או האף חחח), ושתינו רקדנו ושרנו כל הדרך.  אהובתי החכמה בחרה משהו קטן לפי פורמט המסע שלנו, על אף הפיתוי העצום לקנות את כל החנויות כולן, וסיכמנו שנזמין לה מה שבא לה כשנחזור ויהיה בית לאכלס את הכל. לזכותו של אחיה ייאמר שהוא זרם עם ההפתעה וגם שמר יפה בסוד, עם כל הרגשות המעורבים כלומר שנאה יוקדת לקיי-פופ :) טיילנו עוד באיזור, פגשנו ת׳גודזילה, וגם עצרנו לצהריים ב-kaizen sushi, סושי מסוע שמגליץ׳ את מנות הסושי שבחרנו על המסך שליד השולחן שלנו. טעמנו וטעמנו והיה מוצלח מאוד, כולל ג׳ינג׳ר כבוש טעים ביותר. ורביעייה שבעה מסושי בפחות ממאה שקל. ...

יום גשום ציפה לנו, פה התחזית כמעט לא מזייפת כמו בתאילנד. החברים פירגנו לי וישנתי עד מאוחר בטירוף, והחלטנו להתפצל. הגברים אל הראג׳וקו, ואנחנו אל דוקטור הירושי שאהובי הגריל משום מקום, עבור פרינצ׳י. לא לדאוג... שרופא יראה אותה וגם ירשום מרשם או שניים כל עוד אנחנו בטוקיו ולא בפאתי הר פוג׳י ושיעבור כבר הדבר הזה.  אנחנו מתחבקות בכיף עד התור, בעוד שהחברים מחפשים להם מנת וואגיו ברחוב האופנתי ביותר בטוקיו ומה שמעניין אותם זה 'חתכת בשר אוברייטד חח. בין לבין הם זוכים לדי הרבה גשם וגם צחוקים וגם ליקוט מנות נוספות כדי להשקיט את הרעב. שלחו גם כמה תמונות חמודות מהסיור. כי הכל מרובע פה וכי זאת אמת צרופה וכי אני אוהבת וכי יפנים עוד נשוב אל הארג׳וקו, בהרכב מלא, אמן. אנחנו לעומת זאת נסענו במונית יקרה ביותר אל הדוקטור, שהיה יסודי וחביב עד כמה שיפניותו איפשרה לו. מראש כתבנו מייל וגם העסקתי את הג׳פט בתרגום ליפנית של כל עלילות הימים האחרונים, והדוקטור הקשיב ובדק וקרא והינהן. שברנו את הקרח כשהחמאתי לו על עכבר המחשב שלו בדמות אוטו, וכשפרינצ׳י פיטפטה כמה מילים...

אז מיוניברסל נמנענו, בעקבות דיס-המלצות ובכלל, והעדפנו להקדיש את היום לילד הממושקף. מאחורי הקלעים של סרטי הארי פוטר, Warner Brothers - The Making of Harry Potter שבטוקיו.  איכשהו הצלחנו לשמור על היום הזה בסוד מפני הדרדסים עד הרגע האחרון, גם כשעלינו על הרכבת שכולה מרוחה בפרצופים של הארי וחברים. איזה דילוגי שמחה היו פה. ואיזה מקום מגניב! המון מחשבה והשקעה בכל פרט ופרט. ספרים מעופפים, "באטר ביר" וארוחות וממתקים בסגנון הארי פוטר, הסברים מעניינים ממש על עולם הקולנוע - למשל, איך מייצרים סאונד של משק כנפי דרקון, איך יצרו את היצורים המוזרים, ואיך מייצרים גרפיקה ותלבושות ואפילו מוצרי נייר שבהם השתמשו בעשיית הסרט כמו העיתונים והמכתבים והמפות. יש גם כמה בדיחות משעשעות, כמו מחברות בית הספר של הרמיוני ותעודת muggle שלא היתה מביישת אף בית דפוס.  רק שזה לא מוזיאון רגיל - הכל אינטראקטיבי וזז ומעלה עשן ומקפיץ ומצחיק. הקדרות מערבבות את עצמן, הדמויות זזות, הרהיטים העצומים זזים. ואנחנו עולים על מטאטא ומקבלים סרטון אישי, עושים פרצוף ומקבלים שלט Wanted, משנים את תווי הפנים של המסיכה הדיגיטלית של הא...